ג'ון

בן 45
משקפיים: 13- ו 15- דיופטרים
סמנכ"ל חברת כח אדם

שמי ג'ון ואני בן 45. אני סמנכ"ל בחברת כח אדם.

 

אני משחק בקבוצת כדורגל (לא מקצועית) כל השנה וגולש סנואובורד וסקי בחורף. בקיץ אני צולל, גולש גלים ועושה סקי מים. כשאני לא בחוץ, עוסק בספורט, אני אוהב לעבוד על המחשב תוך האזנה למוזיקה.

 

אפשר לומר שהייתי 'עוור כמו עטלף' לפני הניתוח. עין שמאל שלי, "הטובה", היא 13- דיופטרים. העין הגרועה היא 15- דיופטרים. נוסף לכל זה יש לי גם אסטיגמציה.

 

את הניתוח הראשון עברתי ב 26 באוגוסט 1998 ואת הניתוח השני ב 3 במרץ 1999. עד אז השתמשתי בעדשות רכות, שבהן התחלתי להשתמש בשנת 1969. בנוסף היה לי זוג משקפיים עם "תחתיות בקבוק קוקה-קולה" שעליהן תמיד יכולתי לסמוך. חייתי עם הבעיות הרגילות כמו עדשות שרוטות, הצטברות חלבונים על עדשות המגע וגירוי בעיניים מרוח, אבק ועשן. יצא לי גם לאבד כמה עדשות מגע בזמן משחקי כדורגל או בזמן גלישה.

 

שמעתי לראשונה על עדשות ארטיזן בתוכנית רדיו שבה דיברו על ניתוחי לייזר. ניגשתי למרפאה להסרת משקפיים בלייזר, שם פגשתי את ד"ר א'. הוא ישר קבע שהמספר שלי גבוה מדי לטיפול בלייזר, אבל הציע לשקול את האפשרות לטיפול בעדשות ארטיזן. אחרי שערכתי מחקר באינטרנט, הרגשתי שטיפול זה הוא המתאים לי ביותר.

 

לא חשתי בכאב חד, אלא במעט כאב קהה, כאשר הכינו את העין לניתוח. הניתוח הראשון ארך כ 90 דקות ואני זוכר חלקים ממנו. אני זוכר שהרופא היה מאוד זהיר- כל דבר נבדק פעמיים. זה גרם לי לתחושת נוחות רבה. באותו זמן (1998) חבשתי רטייה לכ 48 שעות, אולם יכולתי לראות דרך סדקים בחבישה, והמתנתי בהתרגשות לעתיד לבוא: הסרת הלוט!!! לאחר הסרת הרטייה, ראיתי מצויין. מוחי סרב להאמין לראייה הצלולה.

 

הניתוח השני היה מהיר הרבה יותר. למחרת היום כבר הרגשתי טוב, אך ליתר בטחון לא חזרתי לפעילות מלאה אלא כעבור מספר ימים.

 

תמיד כדאי להזכיר לאנשים שאין שתי עיניים דומות ולא לצפות לשלמות. הדבר שתמיד ניחם אותי היה שהתהליך הפיך, אף על פי שאין סיכוי שבעולם שאני אחזור בי.

 

בעין ימין, שמאז ומעולם היה הפחות טובה, אני רואה 20/60. זה לא פחות טוב ממה שראיתי עם משקפיים או עדשות מגע וגם אחרי 4 שנים הנוחות באי הרכבת משקפיים או עדשות, היא העיקר. אני גם חש שהיכולת שלי בספורט השתפרה שכן אינני צריך לעצום עיניים כמו בעבר. גם ימים בהם מנשבת רוח חזקה לא משפיעים עלי ולא נהיגה בלילה -הרשימה ארוכה מדי! לעיתים אני משתמש בזכוכית מגדלת כדי לקרוא את האותיות הקטנות אבל אני מלא תקווה שלא אפול קורבן לפרסביופיה.

 

אני רואה מעט הילות מסנוורות. לעיתים בלילה אני רואה נצנוצים המגיעים ממקורות אור, אבל זה לא מטריד אותי. אני גם תמיד אהיה רגיש לאור השמש הבהיר, אבל זו לא בעיה. יש לי משקפי שמש טובות מאוד.

 

לסיכום, אני אדם מאוד זהיר בכל מה שנוגע לעיניי. משום שראייתי היתה כה דלה, מעולם עצם היכולת לראות לא נראתה לי כמובנת מאליה. אם סיכנתי את עיניי בטיפול זה, זה משום שסמכתי מאוד על התוצאה. לא הבטתי לאחור. אם אני יכול לענות על שאלות או לספק לכם מידע נוסף אנא פנו אלי!